קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ ואח' נ' Famonexco Trading LTD ואח'

החלטה

התובעות הגישו בקשה והודעה באשר להמצאת כתב התביעה לנתבעת 1. בבקשתן מודיעות התובעות כי כתב התביעה הומצא לנתבעת 1 כדין, בהתאם להוראות תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").

המדובר בתביעה שהוגשה על ידי התובעות כנגד הנתבעים בגין הפרת התחייבויות וחובות חוזיות והימנעות מתשלום סכומים המגיעים להן, לטענתן.

הנתבעת 1 הינה חברה זרה הפועלת באוקראינה ומקום מושבה בקפריסין.

רקע

ביום 1.2.2011 שלח ב"כ הנתבעים 2, 4-5 (להלן: "עורך הדין") מכתב "דרישה לתשלום נזקים והודעת קיזוז" מטעם הנתבעת 1 אל התובעת 1, בו מתאר נזקים שנגרמו לנתבעת 1 בשל אי אספקת סחורה במועדה על ידי התובעת 1. לאור ההפסדים שנגרמו, מודיעה הנתבעת 1 כי היא מקזזת מחובה לתובעת 1 סכום של 600,000$. כמו כן, מציין עורך הדין, בסעיף 11 למכתבו כי "לסיום יצוין, למען הסדר הטוב, כי החברה ייפתה את משרדנו להוציא מכתב זה ולצורך זה בלבד, ואין לראות במשרדנו ככתובת המצאה לחברה. בהתאם, יש לנהל את ההתכתבויות מעתה ואילך ישירות אל מול החברה".

לאחר התכתבויות בין הצדדים הוגש ביום 29.5.2011 כתב התביעה בבית משפט זה.

ביום 22.6.2011 הוגשה הודעה לבית המשפט על ידי עורך הדין לפיה כתב התביעה המיועד לנתבעת 1 נשלח למשרדו. עורך הדין מציין בהודעתו כי אינו מייצג בשלב זה את הנתבעת 1 ואינו מוסמך לקבל בשמה כתבי בי דין.

בתגובה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו.

טענות התובעות

כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת 1 הן לאור שהומצא לבעלי מניותיה ומנהלי עסקיה של הנתבעת 1 והן לאור שהומצא לעורך הדין.

יש לראות את ההמצאה לעורך הדין המצאה כדין לנתבעת 1 שכן מכתב הדרישה אשר נשלח לתובעת 1 ביום 1.2.11 על ידי עורך הדין עוסק באותו עניין בו עוסק כתב התביעה. כמו כן, משרד עורך הדין מייצג בתביעה זו שלושה מתוך חמשת הנתבעים (בעלי מניות בנתבעת 1). יש לראות, לטענת התובעות, את ההמצאה לעורך הדין המצאה ל"מורשה" לצורך תקנה 482(א) שכן ניתן להיווכח על קיומו של קשר פעיל ורציף בין הנתבעת 1 למשרד עורך הדין ויש להניח באופן סביר כי יעביר לידיה את העתק כתב התביעה. אין בעובדה שעורך הדין אינו מייצג את הנתבעת 1 בתיק דנן כדי לגרוע מתוקפה של ההמצאה.

במצב דברים זה לא יכול להיות ספק כי הנתבעת 1 יודעת על קיומו של כתב התביעה העומד ותלוי נגדה.

עוד טוענות התובעות בתשובתן לתגובת הנתבעים כי אין הכרח כי נתבע יקיים פעילות עסקית בישראל על מנת שניתן יהיה לתבעו בבית המשפט בישראל ולבצע המצאה כדין, ויש לראות אף בהמצאת כתב התביעה לנתבעים כמורשי עסקים של הנתבעת 1 ו/או לעורך הדין.

טענות הנתבעים 2, 4-5

הנתבעת 1 הינה חברה זרה אשר מעולם לא ניהלה עסקיה בישראל ואין לה משרדים בישראל.

הקשר היחיד של עורך הדין עם הנתבעת 1 היה בהמצאת מכתב דרישה לקיזוז לבקשתה בתחילת השנה. דרישה זו לקיזוז הוכנה על ידי משרד עורך הדין על פי ייפוי כוח ספציפי ומוגבל שניתן לו מאת בא כוחה הקפריסאי של הנתבעת 1. ייפוי הכוח ניתן רק לצורך הוצאת מכתב הדרישה ואין עורך הדין מוסמך לייצגה בשום מקרה אחר. העניין אף צוין מפורשות במכתב הדרישה מיום 1.2.2011. מכאן שלא הוכח קשר אינטנסיבי פעיל ורציף בין הנתבעת 1 לעורך הדין.

בניגוד לתקנה 482 לתקסד"א, אין המנהל או המורשה (עורך הדין בענייננו) אליו הומצאה התובענה עוסק באותה שעה בעצמו מטעם הנתבעת 1 בהנהלת העסק באותו אזור שיפוט.

גם ההמצאה לנתבעים אינה המצאה כדין. הנתבעים 2, 4-5 ביחד עם הנתבע 3 מחזיקים בנתבעת 1 בשיעור החזקה של 50%. ב- 50% הנוספים מחזיקים משקיעים אחרים בעלי אזרחות אוקראינית.

הנתבעים אינם נושאים בתפקיד בנתבעת 1 ואינם נציגים של הנתבעת 1 בישראל, שאין לה כל פעילות בארץ. כמו כן הנתבעים אינם עוסקים בהנהלת אותו העסק מטעם הנתבעת באותו אזור. מכל האמור עולה כי הנתבעים אינם נחשבים כמורשים כאמור בתקנה 482 לתקסד"א.